הרשעים, הם ברשות לבם: (תהלים י"ד) "אמר נבל בלבו אין אלוהים"; (בראשית כ"ז) "ויאמר עשו בלבו: יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי"; (מלכים א' י"ב כ"ו) "ויאמר ירבעם בלבו: עתה תשוב הממלכה לבית דוד, אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית ה' בירושלם… ויעש שני עגלי זהב"; (אסתר ו') "ויאמר המן בלבו…". אבל הצדיקים, לבם ברשותם (שמואל א' א') "וחנה היא מדברת על לבה"; (שמואל ב' כ"ז) "ויאמר דוד אל לבו"; (דניאל א') "ויאמר דניאל אל לבו" – דומין לבוראם (בראשית ח' כ"א) "ויאמר ה' אל לבו"