ח"כ זהבה גלאון: מצוות אהבת הגר, היתום והאלמנה – החוזרת בתורה פעמים רבות ובהקשרים שונים – מניחה את רשת הביטחון החברתית, שכל בני האדם זכאים לה מעצם היותם. הזכויות החברתיות מוצגות בפסוקים כחלק מזכויות האדם הבסיסיות, והדאגה לחלשים – כציווי מוסרי ראשון במעלה.
הדרישה לאהוב כרוכה בדרישה לזכור: הציווי "ואהבת" אינו פונה אל הרגש, שעליו לא ניתן לצוות, אלא קורא לפעולה – תיקון החברה ברוח של אנושיות וכבוד הדדי. הציווי "זכור" מחייב אותנו ללמוד מן העבר ולבחון תמיד את עצמנו ואת היחס שלנו כחברה לזר ולאחר, לחסר המזל, לחסרת הדיור ולמובטלת, למבקש המקלט ולמחוסרת המעמד, לחלשים ולמוחלשות בתוכנו.
זה לא פשוט ולא מובן מאליו. כנראה משום כך אין עוד שום מצוות "עשה" אחרת בתורה שחוזרת מספר כה רב של פעמים כמו היחס אל הגר. זה לא בשמיים, זה בידינו.
(פורסם בישראל היום)
