יאיר ניצני: אני אוהב את הסיפור של דוד וגוליית. סיפור על ניצחון האנדרדוג על הענק הפלשתי החזק. דוד הוא משלנו, והוא פתח מסורת של ניצחונות בלתי אפשריים שלנו, הקטנים, על גדולים מאיתנו. מלחמת ששת הימים ("נאצר מחכה לרבין"), מכבי מול צסק"א ("הו הא מה קרה"), ויזהר כהן באירוויזיון ("אבניבי"). דוד הג'ינג'י החצוף מנצח בזכות רוח קרב, חוצפה ישראלית, יזמות, הייטק, והאפליקציה החדשנית i-Rugatka – חתיכת עץ בצורת v עם בד שנמתח וחמש אבנים, שאחת מהן, כמאמר משורר לא פחות מוכשר, "פגעה לו בול בפוני".

ואין בלי מוסר השכל או משהו לקחת איתך מהסיפור הביתה. כשאני הולך ברחובות שאול המלך או דוד המלך בתל אביב, אני מקפיד להסתכל ימינה ושמאלה לפני שאני עובר במעבר החצייה. נכון, עברו אלפיים שנה, ותל אביב היא לא שפלת יהודה, אבל תמיד יכול להגיח איזה גוליית באיזה האמר בסיבוב ולדרוס אותי, דוד הקטן.

(פורסם בישראל היום)