הרב בני לאו: נקשרתי לפסוק הזה לראשונה כי הוא פותח את פרשת בר המצווה שלי. הקישור האינטימי התעצם עם השנים, כשלמדתי להבין את סוד הברכה שבו: "והיה ברכה" זה צו אלוהי. "להיות ברכה" משמעו להיות הנותן ולא המקבל. כל ברואי עולם, מאדם הראשון ועד אברהם, קיבלו את ברכת ה'. אברהם הוא הראשון שמקבל ציווי מה' להעביר את הברכה האלוהית הזו הלאה: "ונברכו בך כל משפחות האדמה".
על פי זה הסביר רבי צדוק הכהן את תפילת השחר שמיוחסת לאברהם אבינו: "והיינו תפילת אברהם אבינו, כי בבוקר, כשהאדם מתעורר משנתו, אז צריך הוא התשוקה מה לעשות ביום זה דבר שחפץ".
במילים אחרות – להיות ברכה זה לקום בבוקר בתשוקה שאפשר לתקן עוד משהו בעולם. אמירת "מודה אני" על ההזדמנות להתחדש ולחדש, לתקן ולהשתתף עם הקב"ה במעשה בראשית. תודה לבורא שמאמין בי – "רבה אמונתך". להיות מברכים ומאירים. והמברך – יתברך.
