קבוצות רבות סבלו משנאה  ומרדיפות, אולם היודופוביה היא שנאה ייחודית. היהודים היו שנואים בכל החברות, בין אם הן פגאניות, דתיות או חילוניות. כאשר הם חיים במדינות לא יהודיות, מאשימים אותם בנאמנות כפולה. כשהם חיים במדינה יהודית, מאשימים אותם בגזענות. כאשר הם מוציאים את כספם בפרהסיה, יאשימו אותם בראוותנות, ואם אינם משתמשים בכסף, הרי הם קמצנים. היהודים הואשמו כקוסמופוליטיים מחד גיסא, ולאומנים מאידך גיסא. ניסיונותיהם להתבולל בחברה הביאו להאשמתם בהיותם גיס חמישי. כאשר אינם מתבוללים הם מותקפים על בדלנותם... במשך מאות שנים, מאות מיליוני אנשים האמינו כי היהודים הם עם של מצורעים ושותי דם ילדים, שהם גורמים למגפות ומרעילים בארות מים, שהם מתכננים לכבוש את העולם או שבעצם כבר השיגו את זממם, או שרצחו את האלהים עצמו ולכן הוא מבקש להענישם ... לא קיימת עוד שנאה מעין זו, כל כך עתיקה, אוניברסלית, עיקשת, עמוקה, אובססיבית, מסוכנת, דמיונות ונוחה כמו ביודופוביה... היהודים אינם סתם אויב. הם האויב 
גוסטבו פרדניק, הידופוביה – מאפייני השנאה ליהודים, ת"א 2005, עמוד 13-11
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (No Ratings Yet)
Loading...
32 צפיות
Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on facebook
Facebook
Share on whatsapp
WhatsApp
Share on telegram
Telegram
Share on email
Email
Share on twitter
Twitter

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *