אנחנו האנשים האמיתיים. אלה שמסתובבים שנים עם לב שבור. עם פחד להיפגע. עם חלום תמים ומטומטם להתאהב שוב כמו ילדים. אלה שנרדמים על שמשת האוטובוס בפה פתוח ובראש שמוט. (המשך הטקסט בקישור למטה)