הנשיא ראובן (רובי) ריבלין: זהו משפט מכונן, וליתר דיוק – התחייבות מכוננת, שמלווה אותי בימיי ובלילותיי, מתוארת בפסוק שמגדיר את אחד מרגעי המפתח בתולדות העם היהודי. בניו של יעקב נאלצים לשוב מצריימה כשאיתם אחיהם הקטן, וכשיעקב חרד לגורלו, מרגיע אותו יהודה באומרו את מילות המפתח: "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ, מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ". אותה אחריות, אותה ערבות, הופכת את יהודה לשבט מלוכה, לאות ולמופת לנו ולבנינו.
אז ועד היום ליוותה את עמנו התחושה הזאת, תחושת הערבות ההדדית, המלוּוה באחריות לגורל האחר, כאחריותו של יהודה לאחיו. היא היתה נר לרגלינו לאורך מסעותינו, בגאות ובשפל, בגלות ובגאולה.
גם היום, בשבתי במשכן נשיאי ישראל, כשאני מתייצב אל מול דילמות חברתיות מטלטלות, הפסוק הזה עומד לנגד עיניי. כשאני מתבונן בו אני נזכר ויודע היטב כי גם ברגעים הקשים ביותר תחושת המחויבות, האחריות והערבות ההדדית לא תתפוגג. להפך, היא תהיה כר פורה לצמיחה מופלאה של העם בישראל, כפי שהיתה מאז ומעולם.
(פורסם בישראל היום)
Loading...